בן אוהב חבר טוב שמח וצוחק תמיד אביבי בני יקירי היה לי בן היה צוחק בקול היה שמח ושובב והוא עוד ילד, חלקות פניו, אני חושבת אז כשראה-פתאום-המתרגש עליו האם זעק במלוא גרון, נבעת או אם בגד קולו ונעתקו מליו איש לא שמע. האקליפטוסים עדיו, והדממה, והמרחב. איש לא ראה. ולא שרד, ולא נותר אחד לקחו עמם סודם בני וחבריו ולא נדע לעד היה לי בן, ונשארו רק חפציו. ואין לי בן יותר ולא יהיה. כזה נחמד שמח ושובב ולא חבקתי לשלום ולא אוכל עכשיו. היה לי בן, והוא עוד ילד חלקות פניו, האדמה סגרה עליו