זקן השבט עץ עתיק ונדיר יפה ורם מכולם חסינו בצילך שנים רבות והיום שלכת
אט אט מתרוקנים ענפיך זרעיך פזורים סביבך מבכים על שלכתך מבכים על לכתך
ולא לשווא היית בעצים רבים מילאת היער גזעך היה לנו למשען ובתקופת שמחה וצער
תחסר לנו רבות אך לנצח תמלא נשמתנו פניך האהובות לא יישכחו ובמשנתך נגדל צאצאינו
ועתה הזמן להיפרד מאותו אדם אהוב ואוהב ואין מילים מתאימות אז נותר לבכות